פסל של לוחם/מלך טורקי מלפני 1500-2000 שנים Segolis in Israel
Click Here for English version of site
Click here for previous Segolis in the USA
Click here for previous Segolis in Australia
Segolis in Israel
2015 - Jan-Feb ; Mar-Apr ; May-Jun ;Iceland ;Jul-Aug ;Sep-Oct ;Nov-Dec ;
2016 - Jan-Feb ; Mar-Apr ; Jul-Galapagos ; 2017 - Aug Dolomites ;
2018 - Aug Madagascar - part 1 ; part 2 ;2019 - Apr Italy ; Aug Mongolia
נסענו לטרק של שבוע וחצי במונגוליה. בחרנו בחלק המערבי שנמצא על גבול רוסיה וסין (ולא רחוק מקזחסטאן). זהו אזור כמעט לא נגוע למעט משפחות נודדות (קזחיות ומונגוליות) שמקימות שם בתים זמניים (הנקראים גרים) ורועות את העדרים שלהן בתקופת הקיץ
את הטרק ליוו משלחת של שלושה גמלים, שלושה סוסים, איש שטיפל בהם, מדריכה דוברת אנגלית, טבחית וביתה בת ה16 שבאה לעזור
אחרי יום של נסיעה מאולגי- עיר המחוז- הגענו לאזור האגמים (הוטון), שם נחשפנו בפעם הראשונה לנופי ההרים עוצרי הנשימה. התרחצנו באגם הקפוא (או לפחות כך חשבנו...) ונהנינו מהלילה הראשון בשטח
| |
פסל של לוחם/מלך טורקי מלפני 1500-2000 שנים |
 |
 |
למרות שזה אמצע הקיץ למחרת בבוקר קצת טפטף. שכנענו את עצמנו שזה עוד מעט יעבור אבל במהלך היום הגשם הלך והתחזק וסיימנו את היום רטובים עד לשד עצמותינו
 |
 |
למזלנו חנינו ליד גר והתארחנו בערב אצל המשפחה המקומית- סבתא בת 44, ביתה בת ה33 (לא טעות!) וכל בני משפחתם, כולל זוג נשוי צעיר עם תינוק. הם היו מאוד נחמדים ונדיבים והתעניינו בנו לא פחות משאנחנו התעניינו בהם. שתינו תה מלוח כמקובל וטעמנו לחם ביתי, חמאה וגבינות בקר וצאן (קצת מוזרות) מתוצאת ביתית. והכי חשוב- הם נתנו לנו לייבש את הנעליים בלילה מסביב לתנור שבמרכז הגר
 משחקים פריסבי עם אחד הילדים |
 |
הטבחית וביתה פינקו אותנו במאכלים טעימים לכל אורך הטרק, כולל דאמפלינג (כיסונים), דייסות ומרקים
 |
 |
מזג האוויר השתפר והמשכנו להתקדם במעלה ה"נהר הלבן" שמזין את האגמים. הנהר נקרא כך על שם מימיו הלבנים שמקורם בקרחונים בהרים הגבוהים. שיחקנו בשלוגיות שלאורך הנהר ורחצנו במים הקפואים - הפעם באמת קפואים
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 כשזואי התעייפה היא רכבה קצת על הסוס ומאוד נהנתה מהעניין |
 |
 |
עלינו בעמק צדדי שנקרא "עמק הדובים". בעבר היו כאן הרבה דובים אך היום נשארו מעטים. העמק הוביל למעבר הרים גבוה (3200). מזג האויר שוב לא היה לצידנו כך שהגענו בערב מותשים ורטובים לאוהל (בגשם לא ממש צילמנו). בילינו את שאר הערב במנוחה וייבוש הנעליים - הפעם סביב המדורה
 |
 |
 עלינו על הסוס גם כשהתעצלנו להחליף לסנדלים במעבר של הנחלים |
 כשירד יותר מדי גשם העלנו את זואי על הסוס |
 |
 שופינג אצל המקומיים |
 |
 |
משם המשכנו (הפעם במזג אויר מושלם) לתחנת הכניסה לשמורת טאבן-בוגד שכוללת את חמש הפסגות הגבוהות ביותר ברכס הנקרא אלטאי
 |
 |
 |
 |
שם בילינו יום של מנוחה כולל טיול קצר לאגם יפיפה, רחצה בנהר, קריאה ומשחק באוהל
 מפגש בין הנהר הלבן לנחל הכחול |
 |
 |
 |
 |
 |
לאחר מכן המשכנו לקמפינג בבסיס ההרים במטרה לטפס על אחת מהפסגות הגבוהות- פסגת מלצ'ין - 4050 מטר
 |
 |
 |
 |
לאורך כל השבוע פגשנו אנשים שטיפסו על הפסגה (טיפוס תלול של כ1200מ') חלקם בגשם שוטף ולא ראו כלום מהפסגה ואפילו כאלו שהתחשמלו קלות בסופת ברקים אז היינו די מתוחים לקראת הטיפוס . התחלנו לטפס (מורן מעיין ומיכל) בחמש לפנות בבוקר. הטיפוס היה מאוד קשה בין השאר בשל הגובה הרב ואפילו ירד עלינו קצת ברד ושלג. כשהגענו לפסגה התפזרו העננים לאיטם ונפרש לפנינו נוף עוצר נשימה שמתפרס ממונגוליה לרוסיה (סיביר), קזחסטן ולסין וכלל פסגות מושלגות, מישורים, אגמים וקרחוני ענק. קשה לתאר את ההתרגשות (וההקלה) שחשנו. את הדרך חזרה עשינו באיטיות ובמצב רוח טוב. במחנה פגשנו את לוטם וזואי שנשארו לשחק באוהל
 |
 |
 |
 |
ביום שלפני האחרון בשמורה הגשמנו את משאלתה של זואי שהייתה לבנות איש שלג (הטבחית שמרה לה גזר אחד לצורך העניין כבר מהיום הראשון) . טיפסנו לשולי ההר ושיחקנו כמה שעות בשלג וגם ביקרנו בקרחון
 |
 |
 |
 |
 |
 |
בדרך החוצה מהשמורה עברנו באתר תפילה בודהיסטי בראש גבעה הצופה אל ההרים, שם חיכה לנו הרכב
 |
 |
בדרך חזרה לעיר עצרנו בגר של אחותה של הטבחית. השכנים שלה שעוסקים בציד באמצעות עיט מאולף (מסורת מקומית) נתנו לנו להתנסות בלהחזיק את העיט הענק- לא קל ודי מפחיד
 |
 |
 הכביש הראשי |
נסענו 5 שעות בדרך לא-דרך ועוד 3 שעות בכביש 'הראשי'. הגענו לעיר עייפים אך מרוצים |